ישיבת
תורה ומדע

הישיבה התיכונית תורה ומדע פועלת בתוך הקמפוס של המרכז האקדמי לב בירושלים.
הישיבה היא ישיבה תיכונית לתלמידים מחוננים ומצטיינים מכל רחבי הארץ.
היא כוללת חטיבת ביניים (ז-ח) לתלמידי ירושלים וסביבותיה, וחטיבה עליונה עם פנימיה בה לומדים מכיתה ט' עד י"ג.
תלמידי ישיבת תורה ומדע לומדים במסגרת תוכנית ללימודי תואר ראשון .B.Sc במדעי המחשב של המרכז האקדמי לב, בנוסף לתעודת בגרות עיונית וטכנולוגית.



בישיבת תורה ומדע שואפים בראש וראשונה לחנך אנשים יראי שמיים וגדולים בתורה ומידות התורמים לחברה בישראל במגוון תחומים בתורה, במדע ובטכנולוגיה.
העבודה החינוכית נעשית מתוך תפיסה שהתורה והמדע משלימים זה את זה באופן שתלמיד הממצה את יכולותיו בשני התחומים יגיע רחוק יותר וגבוה יותר.
מושם דגש על חינוך למידות טובות ולערבות הדדית בצד דרישה למצוינות רב תחומית ולניצול מקסימאלי של כישרונות התלמיד.
בזכות היותה של הישיבה התיכונית מוסד פנימייתי, מגיעים אליה תלמידים מכלל רחבי האוכלוסייה והארץ.
משנת תשפ"ג קיימת גם אופציה ללימודים הכוללים חצי פנימייה, שני לילות.

מדבריהם של
מנהלי הישיבה

הבוגרים
שלנו

הרב יהושוע אסולין

כולל – ארץ חמדה

התקופה שלי בישיבה, מחזור ג' בישיבה, הייתה אחת היפות בחיי, זכיתי לפגוש חומר אנושי באיכות גבוהה מאד ובריכוז גבוה, הן אנשי הסגל והן חברי לספסל הלימודים. הרמה הלימודית הגבוהה היתה אבן יסוד ללימוד שלי לימים. אחת התפניות המשמעותיות ביותר בחיי לטובה התחוללה בזכות הישיבה על הצוות החינוכי, ורבניה עד היום מהווים מודל עבורי. בזכות הישיבה הגעתי לעולם הישיבות הגבוהות, המשכתי בכרם ביבנה למשך עשר שנים במסלול הסדר, במהלכן שירתתי שירות צבאי קרבי בגולני. לאחר מכן עברתי לתכנית "מנהיגות תורנית ציונית לתפוצות" בכולל ארץ-חמדה בירושלים, והיום אני בשנת הלימודים האחרונה בתכנית ועומד לפני שליחות בקהילה יהודית בחו"ל בשנים הבאות בע"ה. חלק גדול מעולמי הרוחני אני חב לישיבה התיכונית שלי, ועל כן תודתי נתונה לישיבה מקרב לב.

ישראל ויינברגר

ד"ר במדעי האטמוספירה

כשסיימתי כתה י"ב רציתי ללמוד בישיבה גבוהה ואמרתי לאמא שלי "לא יודע מה יש לי לעשות עם התעודת בגרות הזו". אמא שלי כמו יעקב אבינו "שמרה את הדבר".
עברו השנים וזכיתי ללמוד כמעט 8 שנים בהתחלה בהר המור ואחר כך בישיבה הגבוהה בתל אביב. ואז החלטתי ללמוד פיסיקה.

מאז רכשתי תואר ראשון בפיסיקה באוניברסיטה החדשה באריאל, תואר שני בפיסיקה באוניברסיטה העתיקה בירושלים, והיום אני עושה דוקטורט במדעי האטמוספירה שגם זה סוג של פיסיקה. בנוסף עברתי את הכביש ממכון לב לעזריאלי ואני מלמד היום במכינה הקדם אקדמית שם.

בתורה ומדע למדתי ממחנכיי אהבת תורה ומסירות לתורה ומצוות וב"ה גם היום אני זוכה לקבוע עיתים לתורה.

ישראל וינברגר בוגר מחזור ב'
נשוי לאביטל ואב לאורי אלקנה נעם יאיר ושירה. 

ד"ר משה סטבסקי

רופא צבאי

נשוי +4, רופא

הישיבה תורה ומדע זכורה לי כמקום עם אווירה חברית טובה מאוד וקשר מיוחד עם הרמים, עד היום אני עוד נפגש לא מעט עם חברים מהישיבה, וזוכה גם לטלפונים איחולי מזל טוב ליום הולדת ויום נישואין מהרב צפניה קלרמן אחראי הבוגרים שמצליח לשמור על קשר עם למעלה מ15 מחזורים, להגיע לחתונות ותמיד לדעת מה קורה עם כל אחד.
אחד הזיכרונות החזקים שלי מהישיבה התיכונית הוא של המורה למתמטיקה, שלמה הדד, נכנס לכיתה להעביר שיעור, ובזמן שיש עוד רעש בכיתה פותח גמרא ולומד, מחכה עד שיהיה שקט בכיתה. מנצל את הזמן.
"ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל", מהו בא בימים? שכל ימיו באו איתו. ניצל את כל ימיו.
מספרים על איש אחד שהגיע לבית קברות של עיר אחת, והשתומם למראה עיניו, על קבר אחד ראה "פה נקבר פלוני בן 36 שנים, 3 חודשים ו3 ימים", בקבר הבא "פה נקבר אלמוני בן 42 שנה, חודש, יום ושלוש שעות" וכן הלאה. כאשר פנה לבני העיר לפשר הדבר, מדוע מתים אצלם בטרם עת? ומהו מנהגם המשונה להזכיר על הקברות חודשים, ימים ואף שעות? נענה כי אצלם בעיר בכל יום האדם בוחן כמה מהיום ניצל ורושם וכאשר נפטר סוכמים.
עוד זכורני מהישיבה את ניצול הזמן המיוחד של הרב ישי קרמר, תמיד היה מחזיק בכיס או ביד משניות, חומש ולומד ממנו. אין ספק שערך ניצול הזמן היה ערך חשוב מאוד בישיבה עד שבשנים הראשונות להקמתה היה במערכת שיעור בשם 'כלכלת זמנים', בתרגום חופשי זה שיעור חופשי שבו הישיבה נותנת לתלמיד את הבחירה לכלכל את זמנו כפי ראות עיניו.
במהלך לימודי הרפואה נבחנתי גם במספר בחינות להסמכה לרבנות, עוד דבר שניתן שלמדתי מהישיבה התיכונית – מיצוי היכולות, לא להגיד אי אפשר גם כשהדבר נראה כמעט בלתי אפשרי. בתורה ומדע לומדים לבצע משימות גם בזמן שנראה לא סביר ולעמוד בהם בכבוד.
אני רוצה לאחל לרבני ולמורי ולתלמידי הישיבה בעבר ובהווה הרבה הצלחה בכל אשר תפנו.
בציפייה לגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו

"כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים" (תהילים קכז, ד)
דוד המלך, ברוח קודשו, מאפיין את בני הנעורים באמצעות החץ והגבורה. החץ מבטא את המהירות, הזריזות, החדות ולעיתים אף הפזיזות והגבורה את העצמה והיכולת. שני האלמנטים הללו עשויים לסתור אחד את השני או לחלופין להשלימם.

יעקב אבינו מוכיח את ראובן על פזיזותו – "פחז כמים אל תותר" מה שהביא לאיבוד הבכורה, למרות הגבורה הרבה. לעומת זאת אברהם אבינו מצרף לגבורת העקידה את ההשכמה לדבר מצווהו 'חבש את חמורו' – בעצמו.

הפזיזות והגבורה כמו האש, חרב פיפיות, האש יכולה לחמם ולבשל, אך גם לשרוף.

אומנות החינוך שייכת לאיזונים עדינים בין כוחות מגוונים, שאיפות שונות ומאוויים סותרים.

גיל ההתבגרות הוא שלב מכונן בבניית אישיותו של הנער ועלינו להיות יצירתיים בבניינו.

"תורה" – מהי?
"אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ".
שואל רבי שמחה בונם מפשיסחה: "כפילות לשונו של דוד מדוע, גם "אחת שאלתי" וגם "אותה אבקש", וכי מה היה נגרע הפסוק אילו היה כתוב: 'אחת שאלתי מאת ה', שבתי בבית ה"?

עונה הרב: אחת היא שאלתו של דוד; בכל מקום שאהיה, ובכל דבר שאתעסק בו, יהי רצון מלפניך שאזכה כל ימי חיי להיות מבקש לשבת בבית ה'.
אף אנו בישיבת "תורה ומדע", מבקשים לטעת בלב תלמידנו ובנו, אהבת לימוד התורה, וחיבוב מצוותיה, כך שאהבה זו תלווה אותנו לכל מקום שנלך ובכל מה שנעשה. גם בשעה שנהיה עסוקים בכל דבר מעשה של תיקון ושכלול חיי עולם, יהיו הגעגועים לעונג שבעיסוק בתורה וקיום המצוות, לנגדנו תמיד, נר לרגלנו ואור לנתיבתנו.

"מדע" – מהו?
"וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".
מסביר הרב קוק על פי הר"ן בדרושיו: "ואמרת בלבבך" איננה אזהרה, אלא ציווי – חובה אמונית היא להכיר בכך שבורא עולם נטע בך כוחות חיים לפעול בהם טוב בעולם.
אף אנו נאמר: חייב אתה להיות מודע לכוחותיך, חייב אתה להבין את עוצמת ידיך, כי נוצרת על מנת לעשות הרבה "חיל", לבנות ולנטוע, לתקן את העולם ולשכללו, לחזק את כל מערכות החיים כאן במדינתנו, ובפרט בזמן גאולתנו זו, במיטב כישוריך ובמיצוי יכולותיך המצוינות – למד מדע וחקור את רזי הטבע! למד ידיך את סודות הטכנולוגיה! כי כך תוכל "לעשות חיל".

עם זאת וחלק מהותי מציווי זה מחויב אתה לזכור "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" – לעולם את תשכח תוך עשייתך המרובה, תוך כדי השימוש בכוחותיך המצוינים וקטיפת פירות ההצלחה, כי את כל כוחותיך קיבלת מה' אלוקיך במתנת חינם.

וְהַיְלָדִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ … נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכׇל־סֵ֣פֶר וְחׇכְמָ֑ה (דניאל , א,יז)
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כְּעֵץ שֶׁנֶּאֱמַר עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ לוֹמַר לָךְ מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים קְטַנִּים מְחַדְּדִים אֶת הַגְּדוֹלִים וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וּמֵחֲבֵירַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכּוּלָּן (תענית ז' א')
זכות גדולה נפלה בחלקי להיות שותף בשנים האחרונות בעיצוב דמותם וחינוכם של התלמידים הבאים בשערי הישיבה.

אני מבקש לאפשר לתלמיד לצמוח מתוך סקרנות טבעית-אינטלקטואלית ומתוך בניית זהותו כמתבגר ולהגיע להישגים הן בתחום לימודיו תוך מיצוי יכולותיו האישיות, הן בגיבוש עולמו ואישיותו של הנער המשלבת בין איש תורה ומדע יחדיו והן חינוך להתנדבות לטובת כלל ישראל ולהיות בן תורה הנאמן לעמו ולמולדתו.

הנחת היסוד של הישיבה היא כי התלמידים הבאים בשעריה הם בעלי סקרנות אינטלקטואלית ומוטיבציה תורנית, לימודית ואקדמית גבוהה, יפיקו הנאה מלמודים ויחפשו דרכים להשכיל ולהרחיב את דעתם.

שנות הלימודים בישיבה התיכונית הם ז'-י"ג. במהלך שנים אלו התלמיד מרחיב את השכלתו בלימודים תורניים ברמה גבוהה, לימודים מדעיים וטכנולוגים ולימודי תואר אקדמי.
תלמיד העומד במטלות הלימודיות זכאי בסוף כיתה י"ג לתעודת בגרות ולתואר אקדמי. B.Scבמדעי המחשב או לחילופין באלקטרוניקה או אלקטרואופטיקה.

בוגרי הישיבה מחזיקים במשרות בכירות ביותר בצבא, בכלכלה ובמשק הישראלי בכלל, ב"ה אנו רואים אותם פורחים ובונים משפחות לתפארת ושמחים בעשייתם, ובזה שכרינו.